החלטה בתיק מ"ת 22722-12-11

1.      לפני בקשה להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לפיו יוחסו לו שלוש עבירות של חבלה במזיד לרכב, שלוש עבירות של פריצה לרכב עבירה של גניבה מרכב והכל בצוותא חדא עם שניים אחרים (קטינים, משוחררים בתנאים), וכן מיוחסת לו עבירה של הפרת הוראה חוקית.

על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 9/12/11 בסמוך לשעה 4:10 בחניון תת קרקעי ברחוב מגידו באשקלון, התפרץ הנאשם יחד עם אחרים לשלושה רכבים באמצעות זריקת אבן משתלבת  ע"י אחד האחרים שניפצה את שמשת הרכבים. לאחר שהחלונות נופצו, נכנסו הנאשם והאחרים  לרכבים, הפכו את תכולת המגירות וגנבו מאחד הרכבים שני מכשירים סלולאריים. את העבירות המיוחסות למשיב ביצע המשיב תוך שמפר את תנאי מעצר הבית המלא בו היה נתון במסגרת מ"ת 31325-04-11 (מחוזי באר שבע).

ב"כ הצדדים היו חלוקים באשר לקיומה של עילת מעצר וקיומן של ראיות לכאורה, למעט בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

2.      הסנגור טען כי מחומר החקירה הקיים בתיק ניתן לייחס למשיב לכל היותר עבירה של שותפות בצוותא חדא להיזק לרכוש במזיד. הסנגור טען כי בסרטון שבו צולמו המשיב והאחרים, שלשיטתו אינו מהווה חלק מחומר החקירה, לא ניתן לראות את המשיב והאחרים מתפרצים לרכבים, לא רואים שמשהו מכניס יד לרכבים או לוקח מהם רכוש. כמו כן, טען כי ההודעות של השותפים לעבירה אינן קושרות את המשיב לביצוע העבירות ואין בחומר הראיות חיזוק להודעות.

בנוסף נטען כי העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירת רכוש אשר אינן מקימות עילת מעצר, תוך שמאבחן את המקרה של המשיב מהלכת רוסלן, שכן כאן לא מדובר בתחכום מיוחד ותכנון מוקדם המצביע על שיטתיות.

כמו כן, טען הסנגור כי יש להתחשב בכך שעברו הפלילי של המשיב אינו מכביד, למעט רישום פלילי אחד ללא הרשעה מבית המשפט לנוער, וכן ששני השותפים לעבירה משוחררים ולכן אין מקום לאפליה בין המשיב לאותם אחרים, במיוחד שזריקת האבן שניפצה את החלון מיוחסת לאותם אחרים ולא למשיב עצמו.

כך או כך, הסנגור טען כי יש להורות על שחרורו של המשיב למעצר בית, תוך שמציג חלופות שלשיטתו יוכלו לפקח באדיקות על המשיב.

3.       לאחר שבחנתי את חומר החקירה שהועבר לעיוני, ובהתחשב בעוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה, נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב גם בעבירות הנוספות  המיוחסות לו בכתב האישום, ובין היתר:

-בסרטון אשר הוצג בפני ניתן לראות את המשיב יחד עם שניים אחרים נמצאים בזמן ובמקום ביצוע העבירות, תוך שאחד האחרים זורק אבן על רכב.

 -בהודעתו הראשונה של המשיב מיום 11/12/11 הכחיש המשיב כי שהה במקום ובזמן ביצוע העבירה. אולם בהודעתו השניה  מיום 12/12/11 מזהה המשיב את עצמו בסרטון, מודה כי שהה בזמן ובמקום, אולם לא מספק הסברים מניחים את הדעת לסיבת המצאותו שם. כך למשל, משנשאל לפשר מעשיו בחניון בשעה 4:00 לפנות בוקר השיב: " סתם כי זה היה אותו יפה אז הסתכלתי עליו".

-הודעתו של השותף לעבירה משה טייב מיום 11/12/11- בתחילת ההודעה מכחיש כי היה במקום וזמן ביצוע העבירה אולם בהמשך, משעומת עם הסרטון, מאשר כי הוא זה שמופיע בסרטון ומודה כי פרץ למכוניות - שלוש או ארבע, וכשנשאל מה עשה איתו המשיב שגם הוא נראה בסרטון השיב: " אני שומר על שתיקה" (עמ' 4 להודעה). כמו כן, משנשאל האם הוא פרץ לרכבים, טען כי תפקידו הסתיים בשבירת החלון.  

4.      באשר לעילת המעצר-  העבירה של הפרת הוראה חוקית לבדה מקימה עילה למעצרו של המשיב ומעבר לכך מי שבית משפט נתן בו אמון ושחררו בתנאים מבצע לכאורה שלוש עבירות בזו אחר זו יחד עם אחרים, אף אם מדובר בעבירות כנגד הרכוש, מצביע בהתנהגותו כי מסכן את שלום הציבור ורכושו. לכן קיימת עילה למעצרו, אף אם עברו אינו מכביד.

5.      לעניין חלופות המעצר - שירות המבחן הגיש תסקיר מעצר ארוך ומפורט מיום 9/1/12, המפרט בהרחבה את נסיבות חייו המורכבות. שירות המבחן העריך כי מעצר ממושך עלול לסכן את מצבו של המשיב ולגרום לרגרסיה, נוכח החשיפה הממושכת לאוכלוסיה עוברת חוק.  יחד עם זאת, שירות המבחן ציין כי עדיין מזהה נורמות התנהגות עברייניות מושרשות וסיכון גבוה להמשך התנהגות פורצת גבולות, אך שניתן לאיינה במסגרת פיקוח וטיפול, בשילוב איזוק אלקטרוני. שירות המבחן בחן את הערבה הגברת רחל ישראל, אמו של חברו של הנאשם, שתפקח על המשיב יחד עם בתה- מרי לסירוגין.שירות המבחן התרשם מרצונן הכן והאמיתי לסייע למשיב אולם נוכח קשיים אובייקטיבים כפי שפורטו בתסקיר והערכת הסיכון להתנהגות פורצת גבולות, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב.

בתסקיר מעצר משלים שהוגש מיום 17/1/12, בחן שירות המבחן את החלופה המוצעת בשנית, והתרשם כי הזמן שחלף והתמשכות מעצרו של המשיב גרם להתחזקות נכונתם ומידת התגייסותן של הערבות והעריך כי שהותו של הנאשם בביתה של הגברת רחל תפסק מסגרת תומכת מחד ומציבת גבולות וסמכותית מאידך. לכן, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני לביתה של הגברת רחל, כערבה מרכזית, והעמדת המשיב בפיקוח מעצרים.

בחנתי את טענות ב"כ הצדדים ואת עמדת שירות המבחן.  עברו הפלילי של המשיב אינו מכביד בהתחשב בכך שלחובתו רישום פלילי אחד מבית המשפט לנוער, ללא הרשעה, בגין עבירת גניבה.  ואף אם אביא במסגרת שיקולי כי תלוי ועומד נגדו תיק בגין עבירת רכוש חמורה, מדובר בנסיבות שהצדיקו את שחרורו בתנאים מגבילים. באשר לטענת המבקשת כי תלויים ועומדים כנגד המשיב תיקים הממתינים לבירור דין, הוגש אחד התיקים ממנו עולה כי המשיב הואשם בעבירה של החזקת סם אולם המשיב מכחיש את העבירה והתמונה הכללית המצטיירת בהתחשב בסוג העבירות בהן הוא מואשם, אף אם מקימות עילה למעצר במקרה דנן, עדיין חובה על בימ"ש לבחון האם ניתן להבטיח את שלום הציבור מפני מסוכנות המשיב בחלופות שפגיעתן בחרות המשיב פחותה.

במקרה דנן, שרות המבחן נימק היטב את עמדתו האחרונה כפי שפורט לעיל ולכן שוכנעתי כי ניתן להבטיח את מטרת המעצר בחלופות תוך קיום פיקוח הדוק וקפדני על תנועות המשיב וצמצום מסוכנותו.

לכן הנני מורה על שחרור המשיב בתנאים כדלקמן:

1.      המשיב ימצא במעצר בית מלא אצל גב' רחל יפרח, רחוב שפירא ב' 72/19 אשקלון. טלפון נייד: 054-3062178. 

2.      המשיב יפקיד סך של 5,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.